מתי בפעם האחרונה נהנית במסעדה? טיפים לאכילה בחוץ

16/03/2018

השבוע חגגנו שימחה משפחתית ורצינו לצאת לאכול מסעדה. אני מתה על מסעדות וזה בשבילי בילוי מועדף, אך כשחשבתי על האלרגית הקטנה שלי, התחילו החששות לעלות. כשהיא היתה קטנה יותר, יכולתי להביא אוכל מהבית

ולתת לה, או לתת לאכול לפני, אך ככל שהיא גדלה, היא רוצה לאכול כמו כולם ולהיות שותפה לחוויה.

 

אני מאמינה שגם אתם, כמוני, משתדלים לצמצם מגע עם מסעדות ואכילה בחוץ. רבים שאני בקשר איתם משתפים אותי שהתקפי אלרגיה רבים נגרמו בזמן אכילה בחוץ. אז מה עושים כדי להפחית חששות ולהיות בטוחים? ולצד זאת עדיין

לתת לקטנים שלכם את התחושה שהם בדיוק כמו כולם?

 

אכילה בחוץ עם בן משפחה שיש לו אלרגיה למזון יכולה להיות "טריקית", אז גיבשתי לי כמה עקרונות להתנהלות שעזרו לי לצלוח את החוויה בשלום, ולא פחות חשוב בהנאה:

 

מחקר מקדים - נשמע טריוויאלי, אבל האמת שזו פעם ראשונה שעשיתי זאת כך. הצצתי באתר של המסעדה לוודא שיש שם מנות ילדים שיכולות להתאים לנו קודם מבחינת הטעמים וההעדפות שלה. במידה ואין אתר עם תפריט, אפשר להרים טלפון. זו גם הזדמנות טובה להזמין מקום וגם להכין את הצוות במידה והם נדרשים להיערכות כלשהי.  

כשהגענו למסעדה, עידכנתי את המארחת שיש לנו אורחת חגיגית ומיוחדת וגם את המלצרית, וגם עוד מלצר וגם את הברמן וגם קפצתי להגיד שלום במטבח. בקטע טוב. אני חושבת שמה שהרגיע אותי הוא התגובה החיובית של הצוות, ההירתמות וההבנה והם אכן ידעו הן בשלב ההזמנה ובהמשך בהגשת המנה וגם ציינו באופן מפורש שהמנה הוכנה באופן מיוחד, על המקום בהתאם לבקשתנו.

בבחירת המנות, הלכתי על הבייסיק. מה שעשוי להערכתי להכיל הכי מעט מרכיבים, הכי קרובים למצבם הטבעי. באופן כללי אני לא קפדנית מדי, ובהקשר זה אני בהחלט חושבת שאפשר "לשחרר" עם מנה שאולי אינה מכילה את כל אבות המזון, אך משמחת לב של ילד. מישהו אמר צ'יפס?  

וגם אז, כשהיה נראה לי שאני רק מזמינה תפוח אדמה בתחפושת, שבתי ווידאתי שתפוח האדמה מקולף על המקום ולא מגיע משקית עלומת שם, שהם משתמשים במחבת חדשה, עם שמן חדש. ואכן כך היה, אך מכיוון שלא ידעתי מראש שאתקל בצוות כל כך חביב, הבאתי בכל מקרה אוכל ונישנושים מהבית. כאלו שהיא לא יכולה לסרב להם. וזה היה מועיל במיוחד לשלב הקינוחים שבו ידעתי מראש שלמסעדה הזו לא יהיה מה להציע לה.

ישבתי לידה כשהיא אכלה, עקבתי אחרי הביסים הראשונים וכשראיתי שהכל עובר בטוב, נשמתי.

לא שכחתי לפרגן למארחת, למלצרית, למלצר, לברמן ולמטבח כשיצאנו. שיידעו שהם עשו טוב וכך יוכלו לקבל בברכה גם את האלרגי הבא שמתארח אצלם. 

בקיצור, כך היה האירוע שהיה. מצאתי שההתנהלות באופן הזה היא אפשרית ומהנה. וכמובן ובכל מקרה לא שכחתי להביא ציוד עזרה ראשונה – פניסטיל ומזרק.

 

רק בשמחות!!

Share on Facebook
Please reload

כתבות מומלצות
כתבות אחרונות

דגני הבוקר שאינם מכילים אלרגנים הם...

July 10, 2018

1/3
Please reload

April 20, 2019

April 11, 2019

Please reload

ארכיון
Please reload

חיפוש לפי נושאים